פסק-דין בתיק ת"א 981/08

פתח דבר

1.         התובע, יליד 23.8.78, נפגע בתאונת דרכים חזיתית ביום 12.12.04, שעה שנהג ברכב שבבעלותו (להלן - התאונה). התאונה אירעה עת היה התובע בדרכו למקום עבודתו, וככזו, הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - המל"ל) כתאונת עבודה.

במועד התאונה היה הרכב מבוטח כדין אצל הנתבעת.

אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות והדיון מתמקד בשאלת הנזק.

תיאור האשפוזים

2.         התובע נפגע בתאונה פגיעה רב מערכתית קשה (עיקר פגיעותיו בבטן, באגן וברגל שמאל). ממקום התאונה הובהל באמבולנס לבית החולים גליל מערבי - נהריה, שם אושפז תחילה ביחידה לטיפול נמרץ, ואחר כך במחלקה הכירורגית, במחלקת השיקום ושוב במחלקה הכירורגית של בית החולים. מיום התאונה ועד ששוחרר לביתו, התובע אושפז במחלקות השונות של בית החולים      כ- 8 חודשים.

3.         פגיעותיו הרבות, האשפוזים והניתוחים שהתובע עבר מפורטים בסיכומי המחלה של המחלקות השונות אשר צורפו לכתב התביעה, ולהלן עיקרם:

בחדר ההלם התובע היה יציב המודינמית. הוא הונשם וטופל, בין היתר, בהזלפת נוזלים ודם. בבדיקת CT הודגמה המטומה רטרופרטוניאלית וקרעים בטחול ובכבד. בצילום אגן הודגמו שברים קשים. CT ראש וצוואר היו תקינים. התובע עבר לפרוטומיה חוקרת, נמצא דם חופשי בחלל הבטן, בוצעה כריתת טחול ו-packing של הבטן. הבטן הושארה פעורה. כן, בוצע קיבוע חיצוני של האגן וקיבוע חיצוני של שבר בירך השמאלית. בנוסף, בוצעה אמבוליזציה לאחר שבדיקת אנגיוגרפיה הדגימה דימום פעיל מעורקים איליאקיים דיסטליים.

במהלך אשפוזו ביחידה לטיפול נמרץ התובע התייצב המודינמית ונשימתית, בוצעה סגירה של הבטן עם רשת, הוצא צינור תוך קנה, הוצא קיבוע חיצוני של האגן והוא הועבר למחלקה הכירורגית ביום 19.2.04.

במחלקה הכירורגית התובע נותח, בוצע שחזור סגור וקיבוע חיצוני חדש באגן, וכן קיבוע של השבר בירך על ידי ברגים. בהמשך, בוצע שינוי בקונסטרוקציה של הקיבוע באגן.  CT של הבטן ובית החזה הדגימו קיומו של נוזל פלאורלי בכמות גדולה מימין. הוכנס נקז לחלל הפלאורה אשר הוצא מספר ימים לאחר מכן. ביום 13.1.05, תחת הרדמה כללית, התובע נותח לצורך השתלת עור בפצע שבבטן.

ביום 2.2.05 הועבר התובע למחלקת שיקום כשהוא מרותק למיטתו בשל הקיבוע החיצוני של האגן אשר הוצא רק ביום 4.4.05. קטעי עצם הירך השמאלית שנפגעה קשה בתאונה נותרו מקובעים באמצעות ה- ORTHOFIX. צילומי הירך הראו כי קטעי העצם השבורה מאורגנים בעמדה שונה מזו האנטומית. צילום האגן הראה כי הצד השמאלי נמוך מהימני בגין השברים המרובים בעצמות הפוביס ובסמוך לסימפיזיס. התובע טופל במכשיר CPM להפעלת הברך השמאלית. ביום 28.6.05 שוחררו הברגים במכשיר ה- ORTHOFIX. התובע טופל במכשיר  KAFOעם מושב TUBER עבור הרגל השמאלית ואחר כך הוצא המקבע החיצון מהירך. הרגל השמאלית נותרה קצרה בכ- 5 ס"מ מהרגל הימנית. עוד נכתב בדו"ח ההעברה של מחלקת השיקום כי מצבו של התובע יחייב אספקת נעליים אורטופדיות עם הגבהה מתאימה.

בהיותו במחלקת השיקום, ואחר כך משך תקופה ארוכה, התנייד התובע בעזרת קביים.

התובע הוחזר למחלקה הכירורגית לצורך סגירת הבקע בדופן הבטן וביום 21.7.05 עבר ניתוח תיקון בקע עם רשת, הוצאת שתל ושחרור הדבקויות.

נכות רפואית וועדות המל"ל

4.         המל"ל קבע לתובע נכות רפואית זמנית בשיעור של 100%, שהוארכה מפעם לפעם, עד ליום 31.12.06.

5.         החל מיום 1.1.07 ועדה רפואית וועדה רפואית לעררים של המל"ל העמידו את נכותו היציבה המשוקללת של התובע על 78.23%, על פי הפירוט הבא:

20% בגין קיצור רגל שמאל, לפי סעיף 47(5)(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן - המבחנים); 20% בגין הגבלת תנועות הירך השמאלית, לפי סעיף 48(1)(ו) למבחנים; 20% בגין הגבלת תנועות הירך הימנית, לפי סעיף 48(1)(ו) למבחנים; 10% בגין איחוי גרוע של ירך שמאל, לפי סעיף 47(2)(א) למבחנים; 20% בגין פגיעה אורולוגית, לפי סעיף 33(2)(א)(III) למבחנים; 10% בגין הפרעות בפעילות המעיים, לפי סעיף 18(1)(ב) למבחנים; 10% בגין כריתת הטחול, לפי סעיף 17(ב) למבחנים; 10% בגין פגיעה בתחום הנפשי המגבילה באופן בינוני את כושר העבודה לפי סעיף 34(ב) למבחנים; 10% בגין טנטון, לפי סעיף 72(4)(ד)(II) למבחנים; 10% בגין צלקות מכערות, לפי סעיף 75(1)(ב) למבחנים.

6.         בהתאם להמלצת ועדת הרשות מיום 29.1.07 הופעלה תקנה 15 למבחנים ונכותו של התובע הועמדה על 100%.

נכותו המחייבת של התובע על פי דין, כמשמעה בסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, היא הנכות היציבה שנקבעה על ידי הועדות הרפואיות של המל"ל לפני הפעלת תקנה 15, דהיינו:                                                                                                         78.23%